<h1>הלכ' ברכות למהר"ם מרוטנבורג — הוספות נדמ"ח מכת"י</h1>
<h2>דף נ:</h2>
אמר שמואל עושה אדם [כל] צרכו בפת, כמו לסמוך בו קערה או לכסות בו פי הפך וכיו"ב מידי דלא מימאיס, אבל לאכול בו דייסא או שריות — ורומשיילש — אסור אא"כ אוכלו עמהם. אבל אם רוצה לעשות כמין כף מלחם כדי לאכול בו דייסא ולאכול באחרונה את הכף מותר. וכן משמע במס' סופרים (מס' דרך ארץ פ"ט) שאין מעבירין כוס [מלא] ע"ג הפת ואין מניחין בשר חי ע"ג הפת ואין זורקין את הפת אפילו היכא דלא מאיס, ואפילו אגוזין שאין האוכל בתוכו נמאס כשזורקין אותו לטיט מ"מ אסור לזורקו למקום ליכלוך. וכן כשזורקין חיטין לפני החתן וכלה יש ליזהר שלא ליזרקו במקום מדרך כף רגל.
אמר רב יהודה שכח והכניס אוכל לתוך פיו בלא ברכה מסלקן לצד אחר ומברך, ותני חדא ובולען ותניא אידך פולטן כו' עד הא דתניא בולען במשקין והא דתניא פולטן והא דתניא מסלקן לצדדין, לא קשיא הא במידי דמימאיס והא במידי דלא מימאיס, ופריך מידי דלא מימאיס אמאי פולטן והא יכול לסלקן לצד אחד ולברך, ומשני משום שנ' ימלא פי תהילתך (תהלים עא, ח). מכאן יש ליזהר כשאדם מברך שלא יהא בפיו שום דבר. מי שאכל ושכח ולא בירך תחילה לא יאכל עד שיברך, דמי שאוכל וריחו נודף יאכל שום ויהא ריחו נודף.
<h2>דף נא:</h2>
וצריך לישב כשמברך בין אם היה אוכל והולך ומיסב או עומד כשיגיע לברך ישב כדי שיוכל לכוון יותר, וגם לא יהא מיסב (שלא) דרך גאווה אלא ישב באימה. כתב א"א הרא"ש ז"ל הא דאמרינן אכל כשהוא מהלך צריך לישב ולברך מיירי שהוא הולך בביתו, אבל במהלך בדרך ואוכל אין צריך לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו מתי שיאחר דרכו, כדאמרינן גבי ק"ש ותפילה, א"ח (סי' קפג). כתב במיימון (ברכות פ"ד הל' א) והלכתא בכולהו יושב ומברך מפני שברכת המזון דאורייתא החמירו בה מה שאין כן בשאר ברכות וה"ה ברכה א' מעין ג', ובדיעבד יצא בין עומד בין מהלך, עכ"ל (ו. ל).
ואם ישב ואכל ושם לא בירך ויצא לדרך או לשוק יחזור למקומו ויברך כדברי ב"ש, הג"ה. כתב בסמ"ק (סי' קנא הג"ה ח') ה"מ כשאין לו פת לאכול במקום שנזכר, אבל אם יש לו פת במקום שנזכר אוכל מעט שם ומברך, רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה, עכ"ל. אבל אם אכל תאנים ורימונים או שתה יין מברך במקום שנזכר, א"ז (ח"א סי' קסא).
<h2>דף נד.</h2>
על הרוחות שנשבו ביחד בזעם ועל הברקים [הג"ה: כתב ר"י האחרון (ברכות פ"ט הל' ג אות ד') על הברקים שהיו בזה אחר זה מברך עליהם פעם אחת, ואם היו מפסיקין מברך עליהם בכל פעם ופעם כמו שמבואר בתלמוד א"י (פ"ט ה"ב)], ועל הרעמים ועל קול ההברה שנשמע באוזן בארץ כמו ריחים גדולים, ועל האור שבאויר שיראו כאילו כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום או כמו כוכבים שיש להם זנב, על כל אחד מאילו מברך בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית, וברוך שכחו מלא עולם. על ההרים ועל הגבעות ועל המדבריות ועל הימים ועל הנהרות, אם ראה אותם לאחר ל' יום אומר בא"י אמ"ה עושה בראשית. הרואה את הים הגדול מברך בא"י אמ"ה עושה — את — הים הגדול. הרואה את הקשת בענן מברך בא"י אמ"ה זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. הרואה בתי אומות העולם ביישובן אומר בית גאים יסח ה' (משלי טו, כה), בחורבנן אומר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע (תהלים צד, א). הרואה מקום שנעשו בו נסים כגון ים סוף ומעברות הירדן מברך בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה, וכן כל מקום שנעשה בו נס לרבים. אבל מקום שנעשה בו נס ליחיד אותו היחיד בנו ובן בנו מברך כשרואה אותו מקום בא"י אמ"ה שעשה לי נס במקום הזה, או שעשה לאבי נס במקום הזה. הרואה גוב אריות וכבשן האש מברך בא"י אמ"ה שעשה נס לצדיקים במקום הזה. הרואה מקום שעובדים בו ע"ז אומר בא"י אמ"ה שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. הרואה מקום שנעקרה ממנה ע"ז יאמר בא"י אמ"ה שעקר ע"ז מן המקום הזה, ואם בארץ ישראל אומר בא"י אמ"ה שעקר ע"ז מארצינו. ואומר בשתיהן כשם שעקרת מן המקום הזה כן תעקור מכל המקומות. השומע צעקתם של עובדי ע"ז אומר זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו (שמות כב, יט). הרואה — אדם — שקם מחליו אומר בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא. הרואה בתי ישראל ביישובן אומר בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה — כי לא אלמן ישראל.
<h2>דף נח:</h2>
ועל כל שמועות רעות או החמיץ יינו יאמר בא"י אמ"ה דיין האמת. ועל בתי קברות ישראל יברך אחר ל' יום ויאמר בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין ופרנס אתכם בדין ויודע מספר כולכם ועתיד להעמיד אתכם בדין כדי להחיותכם ברחמים רבים, בא"י מחיה המתים. ושאלתי למה תולשין עשבים ועפר אחר קדיש של תחית המתים ונ"ל ע"ש זכור כי עפר אנחנו (תהלים קג, ד), עשב ע"ש ויציצו מעיר כעשב הארץ (שם עב, טז). ומה שזורקין לאחריהם בשביל אבל וצער כמו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה. ומה שרוחצין בשביל שמיתה מכפרת ומיתתן של צדיקים מכפרת כעגלה ערופה, וכתיב בעגלה ערופה ירחצו את ידיהם (דברים כא, ו). ועוד מצאתי במו"ק בירושלמי במקום שנהגו לרחוץ את המיטה ירחוץ. הרואה בית הקברות של גויים אומר בושה אמכם חרפה יולדתכם הנה אחרית גויים מדבר ציה וערבה. הרואה שש מאות אלף בני אדם כאחת, אם גויים הוא אומר בושה אמכם חרפה יולדתכם הנה אחרית גויים מדבר ציה וערבה, ואם ישראל הוא אומר בא"י אמ"ה חכם הרזים. הרואה את הכושי ואת המשונים בצורת פניהם או באיבריהם מברך בא"י אמ"ה משנה הבריות, ראה סומא או קיטע או מוכה שחין ובוהקנין וכיו"ב מברך בא"י אמ"ה דיין האמת. ואם הבריות ההם נולדו ממעי אמן אומר ברוך משנה הבריות. הרואה מחכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם. הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי אומות העולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. הרואה בריות טובות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות אומר בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו.
<h2>דף נט:</h2>
בנה בית חדש או קנה כלים חדשים או ראה חבירו אחר ל' יום או ראה פירות או כל דבר שהיה רגיל להיות בכל שנה ושנה מברך בא"י אמ"ה שהחיינו. הרואה חבירו לאחר י"ב חדשים מברך בא"י אמ"ה מחיה המתים. איתרע ליה מילתא קי"ל דבעי ברוכי הכי בא"י אמ"ה הא-ל החי הטוב והמטיב דיין אמת שופט צדק לוקח במשפט ושליט בעולמו ובמעשיו ואנו עמו ועבדיו ואנחנו חייבים להודות לו ולברכו הגודר פרצות בישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל... לחיים ולשלום. ובירושלמי דר"ה איכא דאין לומר ולוקח במשפט דיש נספה בלא משפט ויש מיוסר בלי חטא, אבל אין למחוק בשביל זה.
